תורה תמימה על התורה, שמות כ״ב:ד׳

4 כי יבער. והא כיון דהבור ממונו והמבעה ממונו אם למדת על הבור שהוא חייב לא יהא חייב על המבעה ומה ת"ל כי יבער, ללמדך שהשן מועדת לאכול הראוי לה והבהמה מועדת לשבר בדרך הלוכה . מכילתא

5 כי יבער איש. אין לי אלא איש, אשה טומטום ואנדרוגינוס מניין, ת"ל פ׳ ה׳ שלם ישלם המבעיר – מכל מקום מכילתא.

6 שדה או כרם. או כרם – לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו , דבר אחר, שדה או כרם, מה כרם יש בו פירות אף שדה שיש בה פירות . שם

7 ושלח וגו׳ ובער. תניא, ושלח – זה הרגל, וכן הוא אומר ישעיהו ל״ב:כ׳ משלחי רגל השור והחמור, ובער – זה השן, וכה"א מלכים א י״ד:י׳ כאשר יבער הגלל עד תומו . ב"ק ב׳ ב׳

8 ושלח וגו׳ ובער. ולכתוב רחמנא ושלח ולא בעי ובער, דמשמע רגל כדכתיב ישעיהו ל״ב:כ׳ משלחי רגל השור והחמור, ומשמע שן כדכתיב פ׳ האזינו ושן בהמות אשלח בם, אצטריך ס"ד אמינא הני מילי היכא דשלח שלוחא אבל אזלא ממילא לא, קמ"ל . ב"ק ג׳ א'

9 ושלח וגו' ובער. תניא, שן ורגל התורה מעטה בשמירתן, דכתיב ושלח ובער עד דעביד כעין ובער ועד דעביד כעין ושלח . שם נ"ה ב'

10 ושלח את בעירה. אע"פ דבעירה בהמה היא, אפילו הכי חיה נמי בכלל נזקין דחיה בכלל בהמה . שם י"ז ב׳

11 ושלח את בעירה. מכאן אמרו, מסר צאנו לבנו לשלוחו ולעבדו פטור, לחרש שוטה וקטן חייב . מכילתא

12 ובער בשדה אחר. בשדה אחר ולא ברשות המזיק דאמר לו תורך ברשותי מאי בעי . ב"ק י"ג ב׳

13 ובער בשדה אחר. בשדה אחר ולא ברשות הרבים, מכאן לשן ורגל שפטורים ברה"ר . שם כ"ה ב'

14 ובער בשדה אחר. מלמד ששמין על גב שדה אחר, כיצד, שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה עכשיו , והני מילי בפירות מחוברין דצריכין לשדה, אבל אכלה פירות גמורין כיון דלא צריכי לשדה משלם בעינייהו . ב"ק נ"ט ב׳

15 ובער בשדה אחר. החצר של שותפין המיוחד לפירות ולא לשורים, וכן חצר שאינו של שניהן חייבין בהן על השן ועל הרגל, דאמר קרא ובער בשדה אחר – מכל מקום . ירושלמי ב"ק פ"א ה"ב

16 מיטב שדהו. מכאן לנזקין ששמין להן בעדית . גיטין מ"ח ב׳

17 מיטב שדהו. תניא, ר' עקיבא אומר, מיטב שדהו של מזיק ומיטב כרמו של מזיק, מאי טעמא, מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם – דהאיך דקא משלם . ב"ק ו׳ ב׳

18 מיטב שדהו. והתניא, כסף ישיב לבעליו כ"א ל"ד אפילו סובין, אלא במטלטלי כל מילי מיטב הוא, דאי לא מזדבן הכא מזדבן במתא אחריתא, לבר מארעא דליתב ליה ממיטב כי היכי דלקפוץ עלה זבינא . שם י׳ ב׳

19 מיטב שדהו. מיטב שדהו פרט למשועבדים , פרט למטלטלים . ירושלמי גיטין פ"ה י"א

20 ומיטב כרמו. פרט להקדש , פרט לראוי כבמוחזק . שם שם